פסק-דין בתיק ת"א 2921-09

התובעת, חברה המפעילה מסעדה, קיבלה חשבון מים לתשלום בסכום גבוה מאד, החורג מסכומי החשבונות המתקבלים אצלה בדרך כלל. לטענתה, נדרשה לשלם סכום זה בשל כך שכמות מים רבה זרמה כתוצאה מנזק שנגרם לצינור מים שלה, במהלך עבודות שביצעה הנתבעת 3 (להלן - הנתבעת) עבור עיריית ירושלים (הנתבעת 1).

התביעה הוגשה נגד עיריית ירושלים וחברת הביטוח המבטחת אותה (נתבעות 1 ו-2) ונגד הנתבעת 3, שכאמור, ביצעה את העבודות, ובה נתבע סך של 75,568 ש"ח, המורכב מסכום חשבון המים בסך של 35,568.12 ש"ח ופיצוי בסך של 30,000 ש"ח בגין עוגמת נפש, טרחה, הפסד ימי עבודה וכדומה.

במהלך ישיבת ההוכחות, נדחתה בהסכמה התביעה נגד נתבעות 1 ו-2 (עמ' 12 בפרוטוקול).

העובדות הרלוונטיות

2.         התובעת מפעילה מסעדה ב"בית המהנדס" ברחוב הלל 35 בירושלים. בחשבונית מים ששלחה חברת הגיחון, החברה המפעילה את שירותי המים והביוב בירושלים, אל התובעת, חויבה היא בתשלום בסך של 35,568.12 ש"ח עבור צריכת 3,035 קוב מים בתקופה שבין 27.8.2008 לבין 28.10.2008 (להלן - חשבון המים).

במהלך התקופה שבין תחילת חודש ספטמבר 2008 לתחילת חודש ינואר 2009, ביצעה הנתבעת עבודות עבור עיריית ירושלים במתחם הסמוך ל"בית המהנדס", לגן העצמאות ולמקום המכונה "כיכר החתולות" הסמוך למקומות אלו. עבודות אלו כללו עבודות שיפוץ שונות ובין השאר הוחלף האספלט במדרכות במרצפות אבן.

3.         טענתה של התובעת היא כאמור, שמהלך עבודות השיפוץ שערכה הנתבעת, נפגע צינור המים של התובעת וכתוצאה מכך זרמה כמות עצומה של מים. בשל כך חויבה היא בתשלום חשבון מים עבור צריכת כמות עצומה כאמור, החורגת מצריכת המים הסבירה של המסעדה, שבגינה היא מחויבת בדרך כלל בתשלום בסך של כ-5,000 ש"ח עד 6,000 ש"ח עבור תקופה זהה, בת כחודשיים.

4.         מטעם התובעת הוגשו תצהיריהם של מר בנימין חו'גה, מנהל התובעת ושל מר אלון שדמי,  שרברב מקצועי, שהוא גם גיסו של חוג'ה. מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מר ראובן פנחס, מנהלה של הנתבעת. מצהירים אלו נחקרו על תצהיריהם בישיבת ההוכחות מיום 5.7.2011. בנוסף הוגש בהסכמה התצהיר של מר עלי עיני מטעם הנתבעת 1 (העירייה), הגם שהוא לא נחקר על תצהירו.

סיכומי טענות התובעת הוגשו ביום 5.9.2011 וסיכומי הנתבעת הוגשו ביום 2.11.2011.

דיון בעובדות לאור ראיות הצדדים

השאלות הטעונות הכרעה

5.         השאלות הטעונות הכרעה הן אלו: האחת, האם הוכח שנגרם לתובעת נזק, בכך ששילמה בפועל את חשבון המים שנדרשה לשלם. השנייה, האם הוכח שנגרם נזק לצינור המים של התובעת. השלישית, אם ייקבע שאמנם הוכח שנגרם נזק לצינור המים, כי אז יש לבחון, אם הוכח שהנתבעת היא שגרמה את אותו נזק. הרביעית, האם הוכח שאמנם הייתה זרימת מים בכמות כנטען בתביעה כתוצאה מפגיעה, ככל שהייתה, בצינור המים.

השאלה הראשונה: הוכחת נזק לתובעת

6.         השאלה הראשונה הטעונה הכרעה היא כאמור, האם הוכח שנגרם לתובעת נזק, בכך ששילמה בפועל את חשבון המים שנדרשה לשלם.

בעניין זה התשובה היא, שהתובעת לא הוכיחה ששילמה בפועל את חשבון המים. התובעת הציגה את חשבון המים, אולם אין מחלוקת שלא צורפה קבלה על התשלום בפועל. חוג'ה, מנהל התובעת, טען בעדותו שלתביעה צורפו כל המסמכים הרלוונטיים לתביעה שהיו ברשותו (עמ' 8), ואף טען שכל התשלומים שולמו לחברת הגיחון וכי הוא יכול להביא אשור לכך (עמ' 13). למרות זאת, לא צורפה קבלה המאשרת את התשלום בפועל, וחוג'ה אף לא ביקש להגישה לאחר ישיבת ההוכחות.

בנסיבות אלו, לא מן הנמנע שהתשלום לא שולם. אין לשלול למשל, את האפשרות שבדיעבד התברר לחברת הגיחון שחשבון המים היה שגוי, ומטעם זה לא חויבה התובעת לשלמו בפועל. מכל מקום, מדובר במסמך מהותי להוכחת התביעה, שלא הוגש. המסמך לא צורף לכתב התביעה, לא צורף לתצהירי התובעת, ולא הייתה בקשה לצרפו בשלב מאוחר יותר.

לפיכך ומאחר שמדובר במסמך מהותי שהתובעת נמנעה מהגשתו, פועלת לחובתה החזקה, כי אילו הוגש היה סותר את טענתה בדבר תשלום בפועל. בכל מקרה, משלא הוגש כל מסמך בעניין תשלום כנטען, ממילא שלא הוכח הנזק שבגינו הוגשה התביעה.

7.         לכאורה, די בתשובה לשאלה הראשונה כדי להביא לדחיית התביעה. למעלה מן הצורך נבקש להראות שגם את שאר העובדות שהיה על התובעת להוכיח כדי לבסס את תביעתה, לא עלה בידיה להוכיח.

השאלה השנייה: הוכחת נזק לצינור המים